במכתב שנשלח לתושבי היישוב עפרה, כותב הרב גיסר כי החלטתם של תושבי עמונה שלא לקבל את המתווה שהוצע להם בדמות נכסי נפקדים הינה טעות גדולה ולא דרך התורה, במכתבו משווה הרב את החלטת עמונה להחלטת מגיני מצדה בזמן המרד הגדול: "החלטתה של עמונה היא אכן קיום הסיסמה. שנית עמונה / מצדה לא תיפול. מצדה לא תיפול שנית כי הקב"ה בירך את עמו במדינה וביכולת עמידה אבל עמונה עומדת כרגע לבדה מול המדינה, לבדה גם ללא תמיכה ציבורית ותקשורתית שהיו מנת חלקה עד לאחרונה. גבורת מצדה אינה צריכה ראייה אבל דרכם הטוטאלית והטראגית של מגיניה ומנהיגיה אינה דרך התורה ובוודאי שאינה דרך לעם היהודי השב ומתנחל בארצו קמעא קמעא."

עוד קורא הרב שלא להחזיר אחור את ההישגים שהשיגה ההתיישבות ביהודה ושומרון בזכות מתיישבי עמונה ולהמשיך ולעסוק בהסדרה של מפעל ההתיישבות :"אני מקווה שהחלטה זו לא תסיג אחור את מחויבותם של גורמי שלטון ומשפט שכבר ביקשו לקדם, והרבה בזכות עמונה, באופן משמעותי ביותר, את מעמדנו המשפטי בקרקעות יהודה ושומרון: חוק ההסדרה, מימוש חוק נכסי נפקדים, פירוק וחלוקת שיתוף בקרקעות נפקדים, סעיף 5 בדבר הרכוש הממשלתי ביהודה ושומרון ומעמד ההתיישבות בכלל בכנסת ובזירות הבינלאומיות."

כמו כן מצר הרב על חוסר הקשב לרבני ומנהיגי הציונות הדתית ואומר שהתנגשות בעמונה היא כנראה בלתי נמנעת ותוסיף עוינות וצער : "כאשר דוחים את בקשתם החכמה של זקני הרבנים וראשי הציבור הדתי-ציוני השרים והחכי"ם כולם, ברור שאנו נשארים עם הנערים המתלקטים אל ההר מכל עבר. או אז גם הנערים שעל ההר לא ישמעו בעצת הזקנים שבמקום, ההתנגשות הזאת תרבה בקרב הנערים את עוינותם למדינה ולכל מוסדותיה ותבעיר בתוכנו מחלוקת גדולה וכואבת."

בסוף דבריו כותב הרב כי היישוב עפרה יקבל באהבה את מפוני עמונה ויספק להם כל צורכם:" אנו נקבל את משפחות עמונה באהבה בקרבנו ונשתדל להפיק מסקנות נכונות במצב שנוצר"